עגלת קניות
סל הקניות שלך ריק
אלפחורס טובים אינם סתם שתי עוגיות שמחברות ביניהן שכבת ממרח. המרקם הנכון עדין ומתפורר, אבל העוגייה עדיין יציבה מספיק להרמה ולמילוי; ריבת החלב סמיכה ואינה בורחת לצדדים; ושולי הקוקוס נקיים ואחידים. הסוד נמצא בשילוב בין קורנפלור לקמח, בערבוב קצר ובהמתנה לאחר ההרכבה. מיד אחרי האפייה העוגיות פריכות ועדינות, אך לאחר כמה שעות הן סופגות מעט לחות מן המילוי והופכות לנימוחות האופיינית לקינוח. המתכון מניב כ-24 אלפחורס בקוטר חמישה סנטימטרים, והוא מתאים להכנה ביתית, למשלוחי מנות, לשולחן חג או למארזי אירוח. במזג האוויר הישראלי צריך להקפיד במיוחד על טמפרטורת החמאה: בקיץ היא מתרככת בתוך דקות ועלולה להפוך את הבצק לשומני ודביק, ואילו בחורף חמאה קרה מדי אינה נטמעת כראוי. במדריך נלמד כיצד לערבב בצק בלי לפתח גלוטן, לרדד לעובי אחיד, לקרוץ עיגולים שאינם מתעוותים, לאפות בלי השחמה מיותרת ולזלף כמות מדויקת של מילוי. מי שמעדיף גרסת פרווה יכול להשתמש בממרח בטעם ריבת חלב פרווה מן הקטלוג ולהחליף את החמאה בחלופה המתאימה לאפייה. התוצאה תהיה שונה מעט בטעם, אך שיטת העבודה נשארת זהה.
באלפחורס מבקשים לצמצם את רשת הגלוטן. גלוטן חזק מועיל ללחם, אך בעוגייה הוא יוצר לעיסות והתכווצות. קורנפלור אינו מכיל גלוטן, ולכן הכמות הגבוהה שלו מדללת את חלבוני הקמח ומעניקה תחושה חולית ועדינה. לצד הקורנפלור משתמשים בקמח עוגיות, שמתאים למאפים שבהם נדרש מבנה רך.
חלמונים מוסיפים שומן, צבע וחומר מתחלב בלי להכניס כמות גדולה של מים. מעט אבקת אפייה וסודה לשתייה מאווררות את העוגיות, אך אין להפריז: תפיחה חזקה תעוות את העיגולים ותיצור כיפות במקום דיסקיות ישרות ונוחות להרכבה.
החמאה צריכה להיות רכה ללחיצה אך לא מבריקה או נוזלית, בדרך כלל סביב 19–21 מעלות. כאשר לוחצים עליה באצבע נשאר שקע, אבל הקובייה עדיין שומרת על צורתה. חמאה קרה אינה נקרמת עם הסוכר, וחמאה חמה מדי אינה מחזיקה בועות אוויר.
בקיץ מוציאים את החמאה מהמקרר לזמן קצר ועובדים בחדר ממוזג. אם התערובת מתחילה להיראות שמנונית, עוצרים ומקררים את הקערה עשר דקות. אין להוסיף קמח רק כדי לתקן חמאה שהתחממה.
מערבבים חמאה ואבקת סוכר עד לקבלת קרם חלק ובהיר מעט, במשך כשתי דקות. המטרה היא לפזר את הסוכר ולהכניס מעט אוויר, לא ליצור קצפת תפוחה. עודף אוויר מתרחב בתנור ועלול לגרום לעוגיות לעלות ואז לשקוע.
מוסיפים חלמונים, וניל וגרידת לימון ומערבבים רק עד לאחידות. לאחר הוספת החומרים היבשים עוברים למהירות הנמוכה ביותר או למרית, ועוצרים ברגע שאין כיסי קמח.
התערובת עשויה להיראות פירורית מיד לאחר הוספת הקמח, וזה תקין. לוחצים מעט בצק בין האצבעות: אם הוא מתחבר לגוש, אין צורך להוסיף נוזל. מעבירים למשטח ומאחדים בשתיים או שלוש לחיצות, בלי ללוש כמו בצק שמרים.
אם הבצק יבש ואינו מתחבר כלל, מוסיפים כפית חלב קר ומנסים שוב. תוספת גדולה מדי תפעיל את הגלוטן ותשנה את המרקם. גם גודל החלמונים ולחות הקמח משפיעים, ולכן הנוזל הנוסף הוא אפשרות ולא רכיב חובה.
מחלקים את הבצק לשתי דסקיות שטוחות בעובי כשני סנטימטרים ועוטפים היטב. דסקית מתקררת מהר ובאופן אחיד יותר מכדור, וגם נפתחת בקלות במערוך בלי להיסדק בשוליים.
מקררים 45–60 דקות. קירור קצר מדי משאיר את החמאה רכה והבצק נדבק; קירור של שעות רבות מקשה אותו. בצק קר מאוד צריך לנוח חמש עד עשר דקות בחוץ לפני הרידוד.
אפשר לשמור את הדסקיות במקרר עד יומיים. לפני הרידוד נותנים להן להתרכך מעט, אך לא עד שהחמאה מתחילה להבריק. אפשר גם להקפיא את הבצק העטוף עד חודש ולהפשיר לילה במקרר.
עובי של חמישה מילימטרים נותן איזון בין נימוחות ליציבות. עוגייה דקה יותר נשברת במילוי, ועוגייה עבה מדי יוצרת אלפחור כבד. מרדדים בין שני גיליונות נייר אפייה כדי לצמצם את כמות הקמח הנוסף ולשמור על משטח חלק.
מסובבים את יריעת הבצק מדי כמה מעברים ובודקים את העובי במרכז ובשוליים. טבעות הגבהה למערוך מועילות, אך גם סרגל פשוט מאפשר לזהות אזורים עבים. לאחר הרידוד מקררים את היריעה עשר דקות לפני הקריצה.
חותכים עיגולים בקוטר כחמישה סנטימטרים באמצעות סט חותכני עוגיות עגולים. לוחצים ישר כלפי מטה ומרימים, בלי לסובב. פיתול החותכן מורח את השכבות בשוליים ועלול לגרום לתפיחה פחות אחידה.
מעבירים את העיגולים לתבנית מרופדת ומשאירים כשני סנטימטרים ביניהם. הם אינם אמורים להתפשט הרבה, אך המרווח מאפשר לאוויר החם לנוע סביבם.
אוספים את השאריות בעדינות בלי ללוש, משטחים ומקררים 15 דקות לפני רידוד נוסף. רצוי לאחד שאריות פעם אחת בלבד. העוגיות מהאיסוף השני יהיו מעט פחות עדינות, ולכן אפשר לייעד אותן לטעימה או לפירורים.
אלפחורס מסורתיים נשארים בהירים. אופים ב-165 מעלות בחום עליון ותחתון, או ב-155 מעלות בטורבו, עד שהחלק העליון יבש והשוליים התחתונים מקבלים גוון זהוב חיוור בלבד. זמן האפייה לעוגיות בקוטר חמישה סנטימטרים הוא בדרך כלל 10–13 דקות.
העוגיות יוצאות רכות ושבירות, אך מתקשות מעט בצינון. משאירים אותן על התבנית חמש דקות ורק אז מעבירים בעזרת מרית לרשת. הרמה מוקדמת בקצות האצבעות עלולה לשבור אותן במרכז.
לקבלת תוצאה עקבית עדיף לאפות תבנית אחת בכל פעם במדף האמצעי. אם חייבים לאפות שתיים, משתמשים בטורבו, מחליפים ביניהן לאחר שבע דקות ומסובבים אותן. פתיחת התנור צריכה להיות קצרה.
תבניות כהות משחימות מהר יותר מתבניות בהירות. כאשר משתמשים בתבנית כהה, מתחילים לבדוק אחרי תשע דקות או מניחים נייר אפייה כפול מתחת לעוגיות.
פני העוגייה צריכים להיות מט ולא בצקיים, והיא צריכה להתרומם מן הנייר בלי להשאיר משחה. החלק העליון נשאר כמעט לבן. אם ממתינים להשחמה ברורה, המרקם יהיה יבש לאחר המילוי.
ריבת חלב למילוי צריכה להיות סמיכה מספיק לשמירת צורה. אם היא קרה ונוקשה, מערבבים אותה במרית עד שהיא גמישה; אין לחמם יתר על המידה. לגרסת פרווה אפשר להשתמש בממרח בטעם ריבת חלב פרווה ולבדוק את סמיכותו לפני הזילוף.
ממיינים את העוגיות לזוגות דומים בגודל. הופכים מחצית מהן כשהצד השטוח כלפי מעלה ומזלפים במרכז 18–22 גרם מילוי. מניחים מעל עוגייה נוספת ולוחצים בעדינות עד שהמילוי מגיע לשוליים.
מעט מדי מילוי משאיר את העוגיות יבשות ואינו מגיע לקוקוס. יותר מדי מילוי מקשה על האכילה ובורח באריזה. שקית זילוף מאפשרת לחלק כמות קבועה; אפשר לשקול את שני האלבחורס הראשונים ולכוון לפיהם.
שקיות זילוף ירוקות 40 ס״מ מקצועיות – 10 יחידות מתאימות להכנת כמות גדולה, ואילו 10 שקיות זילוף חד פעמיות 30 ס״מ נוחות למתכון ביתי. אין צורך בצנתר: גוזרים פתח של כסנטימטר.
מגלגלים את שולי המילוי בקוקוס טחון דק. אם הקוקוס אינו נדבק, מורחים אותו בעדינות אל המילוי בכף היד. מניחים את האלבחורס בקופסה אטומה בשכבה אחת או עם נייר אפייה בין השכבות.
המרקם הטוב ביותר מתקבל לאחר 8–12 שעות. בתקופה זו מעט לחות עוברת מן המילוי אל העוגיות והופכת אותן לנימוחות בלי לרכך אותן יתר על המידה.
פידור עדין של אבקת סוכר להקפאה מתאים כאשר רוצים מראה נקי שנשמר גם בסביבה מעט לחה. מפדרים סמוך להגשה או לאריזה. אין צורך לכסות את העוגיות בשכבה לבנה כבדה, שתסתיר את הצבע הבהיר והטבעי שלהן.
האלפחורס נשמרים בקופסה אטומה במקרר עד חמישה ימים. לפני ההגשה מוציאים אותם ל-15–20 דקות, כדי שהמילוי יתרכך והניחוחות יורגשו. בקיץ הישראלי אין להשאיר אותם בחוץ זמן ממושך, במיוחד אם משתמשים בריבת חלב חלבית.
מסדרים בשכבה אחת בקופסא לסלט, קופסא לעוגיות , הדר 60 או בקופסה מתאימה אחרת, ומניחים נייר אפייה מתחת. אם עורמים שתי שכבות, מפרידים ביניהן בקרטון מזון או בנייר אפייה כפול.
להובלה מקררים היטב לפני האריזה וממלאים חללים בנייר מזון מקופל כדי למנוע תזוזה. אין להניח קופסה כבדה מעל האלבחורס.
אפשר להקפיא עוגיות ריקות עד חודשיים. לאחר צינון מלא מסדרים בקופסה קשיחה עם הפרדה ומפשירים כשהקופסה עדיין סגורה, כדי שהלחות תצטבר בחוץ ולא על העוגיות.
אפשר להקפיא גם אלפחורס ממולאים עד חודש, אך הקוקוס יהיה רך יותר. מפשירים לילה במקרר ואז כחצי שעה בטמפרטורת החדר.
עובי הבצק נשאר כחמישה מילימטרים; השינוי הוא בקוטר, בכמות המילוי ובזמן האפייה.
| קוטר העוגייה | כמות משוערת | מילוי ליחידה | זמן אפייה משוער |
|---|---|---|---|
| 4 ס״מ | 32–36 אלפחורס | 12–15 גרם | 9–11 דקות |
| 5 ס״מ | 22–24 אלפחורס | 18–22 גרם | 10–13 דקות |
| 6 ס״מ | 16–18 אלפחורס | 25–30 גרם | 12–15 דקות |
| 7 ס״מ | 12–14 אלפחורס | 32–38 גרם | 14–17 דקות |
אפשר להכין הכול ביום אחד, אך המתנה לאחר ההרכבה משפרת את המרקם.
| שלב | זמן עבודה | זמן המתנה | אפשרות להכנה מראש |
|---|---|---|---|
| הכנת הבצק | 20 דקות | 45–60 דקות קירור | עד יומיים במקרר |
| רידוד וקריצה | 30–40 דקות | 10 דקות קירור | אפשר להקפיא עיגולים |
| אפייה וצינון | 25–35 דקות | 30 דקות | עוגיות ריקות עד 3 ימים |
| מילוי וציפוי | 25 דקות | 8–12 שעות הבשלה | עד 5 ימים במקרר |
| אריזה | 10 דקות | ללא | אורזים לאחר הבשלה |
הטבלה מסייעת לזהות אם הבעיה נוצרה בערבוב, ברידוד, באפייה או בהרכבה.
| התקלה | הסיבה הסבירה | הפתרון |
|---|---|---|
| הבצק מתפורר ברידוד | קר מדי או חסרה מעט לחות | להמתין 5–10 דקות ולהוסיף כפית חלב רק אם אינו מתחבר |
| הבצק דביק ושומני | החמאה התחממה | לקרר את היריעה ולא להוסיף מיד קמח |
| העוגיות התכווצו | ערבוב יתר או פיתול החותכן | לערבב קצר ולקרוץ בלחיצה ישרה |
| העוגיות קשות | רידוד דק מדי או אפיית יתר | לרדד ל-5 מ״מ ולהוציא כשהן עדיין בהירות |
| המילוי בורח | כמות גדולה או ממרח חם | לזלף 18–22 גרם ולהשתמש במילוי בטמפרטורת חדר קרירה |
| האלפחורס התרככו מדי | אחסון ממושך או מילוי נוזלי | להשתמש במילוי סמיך ולצרוך בתוך חמישה ימים |
חמאה מבריקה או נוזלית יוצרת בצק דביק ועוגיות שמתפשטות. מקררים את הקערה או הבצק במקום להוסיף קמח.
לישה מפתחת גלוטן ופוגעת בנימוחות. מאחדים את הפירורים בכמה לחיצות בלבד ועוצרים.
בצק פירורי יכול להתחבר בלחיצה גם בלי חלב. מוסיפים כפית נוזל רק כאשר התערובת באמת אינה מתגבשת.
עוגיות דקות נשרפות בזמן שעבות נשארות בצקיות. בודקים את המרכז והשוליים ומכוונים לעובי של חמישה מילימטרים.
אלפחורס צריכים להישאר בהירים. השחמה ברורה מצביעה בדרך כלל על אפיית יתר ותוביל לעוגייה יבשה וקשה.
החום מרכך את ריבת החלב והיא בורחת מן השוליים. מצננים את העוגיות לחלוטין לפני ההרכבה.
מיד לאחר ההרכבה העוגיות עדיין פריכות. המתנה של 8–12 שעות מאפשרת להן לספוג מעט לחות ולקבל את המרקם הנכון.
כן. מערבבים חמאה ואבקת סוכר בכף עץ, מוסיפים חלמונים וביצה ולבסוף מקפלים את היבשים במרית. חשוב לא ללוש לאחר שהקמח נטמע.
כן, באותו משקל. קמח עוגיות מסייע למרקם עדין יותר, אך כמות הקורנפלור הגבוהה שומרת על נימוחות גם עם קמח לבן רגיל.
בדרך כלל הוא קר מדי. מניחים לו לנוח חמש עד עשר דקות, לוחצים את הסדקים ביד וממשיכים לרדד בין ניירות אפייה.
אפשר להפחית 20 גרם מאבקת הסוכר בבצק. הפחתה גדולה יותר תשנה את המרקם. אפשר גם לזלף שכבת מילוי מעט דקה יותר.
מחליפים את החמאה בחלופה מוצקה המתאימה לאפייה ומשתמשים בממרח בטעם ריבת חלב פרווה. בוחרים תחליף שאינו רך מדי בטמפרטורת החדר.
כן. ממרח חלבה, ממרח נוגט או גנאש סמיך יכולים להתאים, אך יש לבחור מילוי שאינו נוזלי ולהתאים את המתיקות לכמות הסוכר בעוגייה.
ייתכן שהחמאה והסוכר הוקצפו זמן רב מדי או שנוספה כמות גדולה של אבקת אפייה. מערבבים קצר ומודדים את חומרי ההתפחה במדויק.
עד שלושה ימים בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר, או עד חודשיים בהקפאה. ממלאים רק כשהן מופשרות ויבשות לחלוטין.
לא מומלץ. אחרי חמישה ימים הם נעשים רכים מאוד. לאירוע גדול אופים את העוגיות מראש ומרכיבים יום או יומיים לפני ההגשה.
משתמשים באבקת סוכר להקפאה ומפדרים לאחר זמן ההבשלה, סמוך להגשה או לאריזה.