פרלין שוקולד מוצלח נראה קטן ופשוט, אבל הוא מרכז בתוכו כמה מהמיומנויות החשובות בקונדיטוריה: טמפרור, יצירת מעטפת דקה, הכנת מילוי מאוזן וסגירה נקייה. במתכון הזה נכין כ־30 פרלינים משוקולד מריר במילוי קרמל מלוח רך, כזה שנשאר נעים לנגיסה אך אינו נוזל כאשר חוצים את הפרלין. המדריך מתאים גם למי שמנסה טמפרור בפעם הראשונה, משום שהוא מפרק את העבודה לטמפרטורות, סימנים חזותיים ולוח זמנים ברור. אין צורך במכונה מקצועית, אך כן נדרשים משקל מדויק, מדחום, מרית ותבנית נקייה ויבשה. אפשר להשתמש בתבנית סיליקון לטבלאות שוקולד אם רוצים להכין חטיפי שוקולד מחולקים במקום יחידות קטנות, או בכל תבנית פרלינים קשיחה וחלקה שיש בבית. שוקולד מריר 55% יוצר מעטפת מאוזנת שמתאימה לקהל רחב, בעוד שוקולד 70% מעניק ניגוד מריר יותר לקרמל. שילוב של סוכר אינוורטי במילוי משפר את המרקם ומאט התגבשות, ומעט חמאת קקאו מסייעת לדלל את השוקולד במקרה הצורך. מעבר למתכון עצמו, נלמד כיצד להתנהל באקלים הישראלי, איך לזהות טמפרור תקין, מדוע אסור לסגור מילוי חם ומה לעשות כאשר הפרלינים אינם משתחררים מהתבנית.

מה נדרש מפרלין מקצועי

פרלין טוב צריך להשתחרר מהתבנית בקלות, להיות מבריק ולתת צליל שבירה חד בנגיסה. המעטפת אמורה להיות דקה ואחידה, ללא אזורים שקופים או תחתית עבה. בפנים, הקרמל צריך להיות חלק, יציב ובטמפרטורת החדר מעט רך יותר מגנאש. האיזון בין המעטפת המרירה למילוי המתוק והמלוח חשוב יותר מכמות הסוכר בפני עצמה.

שלושת המרכיבים האלה תלויים זה בזה. שוקולד שאינו מטומפר יתכווץ פחות ולכן עלול להידבק לתבנית. מעטפת עבה תשתלט על הקרמל, ואילו מעטפת דקה מדי תיסדק בזמן החילוץ. מילוי חם ימיס את גבישי חמאת הקקאו המסודרים במעטפת ויפגע בברק ובחוזק. לכן מתייחסים לכל שלב כאל חלק ממערכת אחת ולא כאל משימה נפרדת.

מדוע שוקולד צריך טמפרור

חמאת הקקאו שבשוקולד יכולה להתגבש בכמה צורות. רק מבנה גבישי יציב מעניק לשוקולד ברק, שבירה נקייה והתכווצות מספקת מהתבנית. טמפרור הוא תהליך מבוקר של המסה, קירור וחימום קל שמעדיף את הגבישים הרצויים. חימום והמסה בלבד אינם מספיקים, גם אם השוקולד נראה חלק כשהוא נוזלי.

תפקיד המלח במילוי

מלח אינו אמור להפוך את הקרמל למלוח באופן מובהק. הוא מפחית תחושת מתיקות, מדגיש את הטעמים הקלויים ומאריך את הסיומת. מתחילים בכמות מדודה של מלח דק ומוסיפים כמה גבישי מלח ים רק אם רוצים נקודות טעם מודגשות. טועמים את הקרמל לאחר שהתקרר מעט, מפני שטעם המלח שונה כשהמילוי רותח.

בחירת שוקולד, תבנית וכלי עבודה

לעבודה ראשונה נוח לבחור שוקולד מריר בטווח של 55 עד 65 אחוז מוצקי קקאו. שוקולד מריר 1 ק״ג 55% Lubeca מתאים למעטפת נגישה ונוזלית יחסית, ואילו שוקולד מריר 1 ק״ג 70% Lubeca מעניק טעם עמוק יותר ועשוי להיות סמיך מעט יותר בעבודה. חשוב להשתמש בשוקולד אמיתי המכיל חמאת קקאו ולא בצימקאו, משום שהתנהגות ההמסה והטמפרור שונה.

תבנית קשיחה מפוליקרבונט מעניקה בדרך כלל ברק חד, אך גם תבנית סיליקון איכותית יכולה לעבוד אם היא נקייה, יבשה וללא שריטות. תבנית סיליקון לטבלאות שוקולד מן הקטלוג מתאימה במיוחד אם רוצים ליישם את אותו מילוי בטבלאות מחולקות. במקרה כזה יוצרים שכבת שוקולד, מוסיפים קרמל בכמות מתונה וסוגרים כמו בפרלינים.

הכלים החיוניים הם מדחום דיגיטלי, משקל, שתי קערות חסינות חום, מרית, קלף רחב, שקית זילוף ומייבש שיער או אקדח חום בעוצמה נמוכה לחימום קצר של התבנית. כל טיפת מים עלולה לגרום לשוקולד להתגבש לגוש, ולכן מייבשים היטב קערות, מריות ותבניות.

כיצד מכינים את התבנית

מנקים כל שקע בצמר גפן יבש או במטלית מיקרופייבר שאינה משירה סיבים. אין לשטוף מיד לפני העבודה אלא אם אפשר לייבש לחלוטין. מחממים את התבנית בעדינות לטמפרטורה של כ־24 עד 26 מעלות. תבנית קרה מאוד מקבעת את השוקולד לפני שהוא מספיק להתפזר, ותבנית חמה מדי מוציאה אותו מטמפרור.

מתי מוסיפים חמאת קקאו

מטבעות חמאת קקאו יכולים לדלל שוקולד סמיך, אך הכמות צריכה להיות קטנה. מוסיפים בדרך כלל 1 עד 2 אחוז ממשקל השוקולד, ממיסים יחד ומטמפררים את התערובת כיחידה אחת. עודף חמאת קקאו ייצור מעטפת דקה ושבירה מדי ואף ישנה את תחושת ההמסה בפה.

יציקת שוקולד מריר מטומפר לתבנית פרלינים
ממלאים את השקעים, משחררים בועות ומרוקנים מיד את העודפים ליצירת מעטפת דקה.

טמפרור בשיטת הזריעה

שיטת הזריעה מתאימה למטבח ביתי משום שאינה דורשת משטח שיש. קוצצים את השוקולד אם הוא מגיע כגוש ומחלקים אותו לשני חלקים: כשני שלישים להמסה ושליש לזריעה. ממיסים את הכמות הגדולה בפולסים קצרים במיקרוגל או מעל בן מארי עד 45 עד 50 מעלות. מערבבים בין חימום לחימום, מפני שהשוקולד ממשיך להתחמם גם לאחר היציאה מהמיקרוגל.

מוסיפים בהדרגה מהשוקולד השמור ומערבבים ברציפות. החלקים המוצקים מקררים את המסה ומספקים גבישים יציבים. לשוקולד מריר מכוונים ל־27 עד 28 מעלות, ואז מחממים בזהירות לטמפרטורת עבודה של 31 עד 32 מעלות. אם נותרו חתיכות שלא נמסו כשהמסה הגיעה לטמפרטורת הקירור, מוציאים אותן לפני החימום החוזר.

בדיקת טמפרור פשוטה

מורחים פס דק של שוקולד על קצה נייר אפייה או סכין נקייה. בחדר קריר הוא אמור להתחיל להתייצב בתוך שלוש עד חמש דקות, להיראות אחיד ולא לפתח פסים אפורים. אם הוא נשאר רטוב זמן רב, מקררים ומערבבים מעט. אם הוא מסמיך מיד בקערה, מחממים בפולסים של שתיים עד שלוש שניות בלי לעבור את טמפרטורת העבודה.

שמירת הטמפרטורה במהלך העבודה

השוקולד מתקרר בזמן שממלאים ומרוקנים את התבנית. מניחים את הקערה על מגבת מקופלת ולא על שיש קר ובודקים טמפרטורה מדי כמה דקות. אם ירד מתחת ל־30 מעלות, מחממים בעדינות ומערבבים. חימום ממושך יחייב להתחיל את עקומת הטמפרור מחדש.

יצירת מעטפת דקה ואחידה

ממלאים את כל השקעים בשוקולד מטומפר, מקישים את התבנית על המשטח כדי לשחרר בועות אוויר והופכים אותה מעל הקערה. מנערים בעדינות עד שרוב העודפים יוצאים ומגרדים את פני התבנית בקלף רחב. מניחים הפוך על נייר אפייה למשך דקה או שתיים כדי שהשוקולד לא יצטבר בתחתית השקעים.

הופכים בחזרה ובודקים את המעטפת מול האור. אם אזור מסוים דק או שקוף, מורחים מעט שוקולד מטומפר בעזרת מכחול נקי או מבצעים שכבה שנייה קצרה. מקררים את התבנית בטמפרטורת חדר קרירה עד שהשוקולד מתחיל להתייצב. בקיץ אפשר להעביר למקרר לשמונה עד עשר דקות, אך לא להשאיר לזמן ממושך שעלול ליצור עיבוי.

מניעת בועות אוויר

בועות נוטות להיתקע בפינות ובחלק העליון של שקע מעוגל. מקישים בתנועות קצרות מיד לאחר המילוי ומטים מעט את התבנית. אין להכות בעוצמה שעלולה להעיף שוקולד או להזיז את התבנית מהמשטח.

שמירה על שוליים נקיים

פני התבנית צריכים להיות נקיים משוקולד לפני המילוי ולפני הסגירה. שאריות עבות יוצרות בסיס לא אחיד ומקשות על החילוץ. עובדים עם קלף שטוח בזווית נמוכה ומעבירים אותו בתנועה רציפה אחת ככל האפשר.

זילוף קרמל מלוח לתוך מעטפות שוקולד
מזלפים קרמל קריר ומשאירים שוליים נקיים ומקום של כשני מילימטר לסגירת הפרלין.

קרמל מלוח שנשאר חלק

הקרמל במתכון מבוסס על קרמל יבש: ממיסים סוכר בהדרגה עד צבע ענברי, ובמקביל מחממים שמנת. הוספת שמנת קרה תגרום להתפרצות אדים חזקה ולגושי קרמל, לכן היא חייבת להיות חמה. מוסיפים אותה בכמה פעימות, מערבבים בזהירות ומבשלים עד שכל גושי הסוכר נמסים.

סוכר אינוורטי 50 גרם מסייע לשמור על מילוי חלק ומקטין את הסיכון להתגבשות. הוא גם מוסיף לחות ומאריך את הזמן שבו הקרמל נשאר רך. לאחר שהקרמל מתקרר מעט מוסיפים חמאה ומלח וטוחנים בבלנדר מוט בלי להכניס אוויר. הטחינה יוצרת אמולסיה יציבה ומרקם מבריק.

הטמפרטורה קובעת את המרקם

מביאים את הקרמל לאחר הוספת השמנת לכ־106 עד 108 מעלות. בטמפרטורה נמוכה יותר הוא עלול להיות נוזלי מדי; בטמפרטורה גבוהה יותר הוא יתקשה ויהיה לעיס. מדחומים שונים עשויים לסטות במעלה או שתיים, ולכן בודקים גם את הסמיכות לאחר צינון של כפית קטנה.

מתי אפשר לזלף

מזלפים רק כשהקרמל ירד ל־26 עד 28 מעלות. קרמל חם ממיס את המעטפת ומוציא אותה מטמפרור. 100 שקיות זילוף חד פעמיות 30 ס"מ מתאימות לכמות הזאת ומאפשרות להגיע לשקעים בלי ללכלך את השוליים. ממלאים עד כשני מילימטר מתחת לקצה ומשאירים מקום לסגירה.

סגירה, התייצבות וחילוץ

לאחר המילוי משאירים את התבנית במקום קריר במשך 6 עד 12 שעות, עד שפני הקרמל מפתחים קרום עדין ואינם נדבקים לאצבע נקייה. הקרום מאפשר לשוקולד הסגירה להיצמד למעטפת במקום להתערבב במילוי. אם ממהרים, אפשר לקרר זמן קצר, אך יש להימנע מהיווצרות טיפות מים.

מחממים בעדינות את שולי המעטפת במייבש שיער ממרחק כדי לשפר את החיבור, יוצקים שוקולד מטומפר ומגרדים מיד. שכבת הסגירה צריכה לכסות את כל השקעים ולהיפגש עם דפנות השוקולד. מניחים להתייצב בטמפרטורת חדר קרירה, ואז מקררים עשר דקות לפני החילוץ.

בתבנית קשיחה הופכים ומקישים בעדינות על משטח מרופד. פרלינים מטומפררים משתחררים כמעט מעצמם. בתבנית סיליקון מקלפים את הסיליקון מהשוקולד במקום לדחוף את הפרלין בכוח. לאחר החילוץ נותנים לפרלינים לחזור לטמפרטורת החדר בתוך קופסה סגורה.

מדוע חלק מהפרלינים נשארים בתבנית

הסיבות הנפוצות הן טמפרור לא תקין, קירור קצר מדי, מילוי חם או תבנית מלוכלכת. אין להקפיא מיד בניסיון לשחרר, משום שהפרש הטמפרטורות עלול ליצור עיבוי. מקררים עוד חמש דקות ובודקים שוב.

אחסון בתנאי הבית הישראלי

שומרים בקופסה אטומה במקום יבש וקריר, רצוי בין 16 ל־20 מעלות. בקיץ, כשאין חדר ממוזג, שומרים במקרר בקופסה סגורה היטב ומוציאים אותה בלי לפתוח. ממתינים כחצי שעה ורק אז פותחים, כדי שהלחות תתעבה על הקופסה ולא על השוקולד.

עקומת טמפרור לפי סוג השוקולד

הטמפרטורות הן נקודת מוצא מקובלת; מומלץ לבדוק גם את הוראות היצרן ואת מבחן ההתייצבות.

סוג שוקולד טמפרטורת המסה טמפרטורת קירור טמפרטורת עבודה
מריר 45–50 מעלות 27–28 מעלות 31–32 מעלות
חלב 40–45 מעלות 26–27 מעלות 29–30 מעלות
לבן 40–43 מעלות 25–26 מעלות 28–29 מעלות

לוח זמנים מומלץ לפרלינים

חלוקה ליומיים מאפשרת לקרמל להתייצב ושומרת על עבודה רגועה.

מועד שלב משך פעיל סימן לסיום
יום ראשון ניקוי וחימום עדין של התבנית 10 דקות השקעים מבריקים ויבשים
יום ראשון טמפרור ויצירת מעטפות 30–40 דקות המעטפת מתחילה להתכווץ מהדפנות
יום ראשון הכנת קרמל וקירור 25 דקות הקרמל מגיע ל־26–28 מעלות
יום ראשון מילוי השקעים 15 דקות נשארים 2 מ"מ לסגירה
לילה התייצבות המילוי 6–12 שעות פני הקרמל אינם נדבקים
יום שני טמפרור נוסף וסגירה 25 דקות בסיס שטוח שמחובר לדפנות
יום שני התייצבות וחילוץ 30–45 דקות הפרלינים משתחררים בקלות

אבחון תקלות מהיר

הטבלה מסייעת לזהות אם מקור הבעיה בטמפרור, במעטפת או במילוי.

התופעה הסיבה הסבירה הפתרון
השוקולד נשאר רך טמפרור לא הושלם או החדר חם לחזור לעקומת הטמפרור ולעבוד בחדר קריר
פסים אפורים מופיעים גבישים לא יציבים או שינויי טמפרטורה לערבב היטב ולבצע מבחן טמפרור לפני היציקה
המעטפת עבה השוקולד סמיך או לא נוער מספיק לעבוד בטמפרטורה הנכונה ולרוקן עודפים מיד
חורים במעטפת בועות אוויר או כיסוי חלקי להקיש לאחר המילוי ולבדוק מול האור
הקרמל התגבש גבישי סוכר נותרו בדפנות להימנע מערבוב מוקדם ולהוסיף סוכר אינוורטי
הקרמל זולג בישול קצר או מילוי יתר לבשל ל־106–108 מעלות ולהשאיר מקום לסגירה
הבסיס נפרד הקרמל הגיע לשוליים או השוקולד התקשה מדי לנקות שוליים ולחמם אותם בעדינות לפני הסגירה
הפרלינים אינם יוצאים טמפרור לקוי או התייצבות חסרה לקרר עוד כמה דקות ולא להפעיל כוח

מצרכים

  • למעטפות ולסגירה: 600 גרם שוקולד מריר 55%
  • אופציונלי לדילול: 8 גרם חמאת קקאו
  • לקרמל המלוח: 180 גרם סוכר לבן
  • 30 גרם סוכר אינוורטי
  • 180 גרם שמנת מתוקה 38%
  • 90 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
  • 3 גרם מלח ים דק
  • חצי כפית מחית וניל או תמצית וניל
  • אופציונלי: 1 גרם מלח ים גבישי להדגשת הטעם
  • לניקוי התבנית: צמר גפן יבש או מטלית מיקרופייבר נקייה

אופן ההכנה

  1. מנקים ומבריקים כל שקע בתבנית בעזרת צמר גפן יבש. מוודאים שהתבנית, הקערות והמריות יבשות לחלוטין.
  2. שוקלים 400 גרם שוקולד לקערת ההמסה ושומרים 200 גרם לזריעה. אם משתמשים בחמאת קקאו, מוסיפים אותה לשוקולד המיועד להמסה.
  3. ממיסים את השוקולד בפולסים של 20–30 שניות תוך ערבוב בין פולס לפולס, עד שהוא חלק ומגיע ל־45–50 מעלות.
  4. מוסיפים בהדרגה מהשוקולד השמור ומערבבים ברציפות עד שהמסה יורדת ל־27–28 מעלות. מוציאים חתיכות שלא נמסו.
  5. מחממים בפולסים של שתיים עד ארבע שניות ומערבבים עד לטמפרטורת עבודה של 31–32 מעלות.
  6. מבצעים מבחן טמפרור: מורחים פס דק על נייר אפייה. אם הוא מתחיל להתייצב בתוך שלוש עד חמש דקות ונראה אחיד, ממשיכים.
  7. ממלאים את השקעים בשוקולד, מקישים את התבנית כמה פעמים והופכים מעל הקערה. מנערים עודפים ומגרדים את פני התבנית בקלף.
  8. מניחים את התבנית הפוכה על נייר אפייה לדקה, הופכים ומנקים שוב את השוליים. משאירים להתייצב במקום קריר או מקררים 8–10 דקות.
  9. מכינים את הקרמל: מחממים שמנת וסוכר אינוורטי בסיר קטן עד לסף רתיחה ושומרים חמים.
  10. בסיר נוסף מפזרים שכבה דקה מהסוכר וממיסים על אש בינונית. מוסיפים עוד סוכר בהדרגה ככל שהוא נמס, עד שכל הכמות הופכת לקרמל ענברי.
  11. מסירים לרגע מהאש ומוסיפים את השמנת החמה בשלוש פעימות. התערובת תבעבע בעוצמה, ולכן מערבבים בזהירות בכלי ארוך.
  12. מחזירים לאש ומבשלים תוך ערבוב עד שהגושים נמסים והקרמל מגיע ל־106–108 מעלות.
  13. מצננים את הקרמל ל־40 מעלות, מוסיפים חמאה, מלח ווניל וטוחנים בבלנדר מוט כשהלהב שקוע כדי לא להכניס בועות.
  14. מעבירים לכלי שטוח ומצננים ל־26–28 מעלות. מעבירים לשקית זילוף וגוזרים פתח קטן.
  15. מזלפים קרמל לכל שקע ומשאירים כשני מילימטר מתחת לשפת המעטפת. מנקים מיד כל טיפת קרמל שנגעה בשוליים.
  16. משאירים את התבנית מכוסה ברפיון במקום קריר במשך 6–12 שעות, עד שפני הקרמל יציבים ואינם נדבקים במגע קל.
  17. מטמפררים מחדש את השוקולד שנותר לפי אותה עקומה. אם הוא מכיל פירורים או שאריות, מסננים לפני הטמפרור.
  18. מחממים את פני התבנית לשניות ספורות ממרחק, רק כדי לרכך קלות את שולי המעטפות. אין לחמם את הקרמל.
  19. יוצקים שוקולד מטומפר על כל השקעים ומגרדים מיד בקלף רחב, כך שמתקבל בסיס שטוח ונקי.
  20. משאירים להתייצב 20–30 דקות ומעבירים למקרר לעשר דקות. הופכים תבנית קשיחה ומקישים בעדינות, או מקלפים תבנית סיליקון מהפרלינים.
  21. שומרים את הפרלינים בקופסה אטומה במקום קריר. לאחר קירור, מחזירים לטמפרטורת החדר בתוך הקופסה הסגורה לפני הפתיחה וההגשה.

טעויות נפוצות

שימוש בכלים לחים

אפילו מעט מים עלולים לגרום לשוקולד להיתפס ולהפוך למשחה גרגירית. מייבשים היטב את כל הכלים ונמנעים מאדים של בן מארי.

הסתמכות על מראה השוקולד בלבד

שוקולד מומס נראה מבריק גם כשהוא אינו מטומפר. מודדים את הטמפרטורה ומבצעים מבחן התייצבות לפני שממלאים את התבנית.

חימום מהיר מדי לאחר הזריעה

חריגה מטמפרטורת העבודה ממיסה את הגבישים היציבים שנוצרו. מחממים בפולסים קצרים מאוד ומערבבים לאחר כל פולס.

המתנה לפני ריקון התבנית

אם השוקולד נשאר בשקעים זמן רב, המעטפת מתקשה ונעשית עבה. ממלאים, מקישים ומרוקנים ברצף.

קרמל כהה מדי

קרמל שרוף נעשה מריר גם לאחר הוספת שמנת. עוצרים בצבע ענברי עמוק, וזוכרים שהסיר החם ממשיך לבשל את הסוכר.

הוספת שמנת קרה

הפרש טמפרטורות גדול מקשיח את הקרמל וגורם להתזה חזקה. מחממים את השמנת ואת הסוכר האינוורטי לפני ההוספה.

זילוף מילוי חם

מילוי חם ממיס את המעטפת ופוגע בטמפרור. מחכים שהקרמל יגיע ל־26–28 מעלות לפני הזילוף.

מילוי עד שפת השקע

ללא מרווח אין לשוקולד הסגירה מקום להתחבר לדפנות. משאירים כשני מילימטר ומנקים את השוליים.

הקפאה לצורך חילוץ

הקפאה עלולה ליצור עיבוי, סדקים ושינויי צבע. מקררים לזמן קצר בלבד ומסתמכים על טמפרור נכון לצורך ההתכווצות.

טיפים להצלחה

  • עבדו בחדר ממוזג סביב 20–22 מעלות, במיוחד בקיץ.
  • הכינו את כל הכלים לפני תחילת הטמפרור; לאחר מכן העבודה צריכה להיות רציפה.
  • ערבבו את השוקולד היטב לפני כל מדידת טמפרטורה כדי לקבל קריאה מייצגת.
  • החזיקו את המדחום בתוך המסה בלי שייגע בתחתית הקערה.
  • אם השוקולד סמיך אך עדיין בטמפרטורה נכונה, אפשר להוסיף מעט חמאת קקאו מטומפררת במקום לחמם יתר על המידה.
  • הקישו על התבנית מעל משטח יציב ולא באוויר, כדי לשחרר בועות ביעילות.
  • שקלו את הקרמל הראשון שאתם מזלפים כדי לקבוע כמות אחידה לכל השקעים.
  • אל תוסיפו פתיתי מלח גדולים לפני הסגירה אם הם עלולים לגעת במעטפת; הם עלולים למשוך לחות.
  • שמרו עודפי שוקולד שהתמצקו לשימוש באפייה או לטמפרור עתידי.
  • סמנו את תאריך ההכנה על קופסת האחסון.
  • הגישו את הפרלינים בטמפרטורה של כ־18–20 מעלות לקבלת שבירה נקייה ומילוי רך.
  • אם מכינים מתנה, הניחו כל שכבה על נייר נקי והימנעו מלחץ שעלול לסדוק את המעטפות.

שאלות נפוצות

אפשר להכין פרלינים בלי מדחום?

אפשר לטמפרר בשיטות המבוססות על תחושה וניסיון, אך למתחילים מדחום הוא הכלי החשוב ביותר. פער של שתיים או שלוש מעלות עלול לשנות את התוצאה, ולכן לא מומלץ לוותר עליו במתכון ראשון.

האם אפשר להשתמש בשוקולד חלב או לבן?

כן, אך משתמשים בעקומות הטמפרור המתאימות בטבלה. מאחר ששוקולד חלב ולבן מתוקים יותר, כדאי להפחית את הסוכר בקרמל בכ־15 גרם או להגדיל מעט את כמות המלח.

אפשר להשתמש רק בממרח קרמל מוכן?

אפשר לזלף ממרח קרמל סמיך, אך יש לבדוק שהוא יציב בטמפרטורת החדר ואינו מכיל מים חופשיים. ממרח רך מדי עלול לדלוף, ולכן ממלאים יחידה אחת ובודקים לפני המשך העבודה.

לכמה זמן הפרלינים נשמרים?

בגלל השמנת והחמאה שבקרמל מומלץ לצרוך בתוך כשבועיים, כאשר הם מאוחסנים בקופסה אטומה ובמקום קריר. במטבח חם שומרים במקרר ומונעים עיבוי בעת ההוצאה.

מדוע השוקולד נעשה סמיך בזמן העבודה?

הוא כנראה התקרר או שנוצרו בו יותר גבישים יציבים. מחממים בעדינות מאוד ומערבבים. אם הטמפרטורה תקינה ועדיין סמיך, אפשר להוסיף אחוז קטן של חמאת קקאו.

כיצד מתקנים קרמל עם גושים?

מחזירים לאש נמוכה ומערבבים עד שהגושים נמסים בתוך השמנת. אין לסנן גושי קרמל קשים לפני שמנסים להמיסם, משום שהדבר ישנה את יחס הסוכר במילוי.

אפשר לוותר על סוכר אינוורטי?

כן. מחליפים אותו באותה כמות גלוקוז או מוסיפים 25 גרם סוכר רגיל ו־5 גרם שמנת. המרקם עשוי להתגבש מעט מהר יותר, ולכן חשוב לעבוד בסיר נקי ולא לגרד גבישי סוכר מהדפנות.

אפשר להכין את הקרמל מראש?

כן. שומרים אותו בקופסה אטומה במקרר עד שלושה ימים. לפני הזילוף מחממים בעדינות ל־26–28 מעלות ומערבבים בלי להכניס אוויר.

מה עושים אם המעטפת נסדקה?

אם הסדק התגלה לפני המילוי, מורחים עליו שוקולד מטומפר ומניחים להתייצב. אם הוא התגלה לאחר החילוץ, עדיף לשמור את הפרלין לצריכה ביתית ולא לאריזה, משום שהמילוי עלול לדלוף.

הפרטיות שלכם חשובה לנו. לידיעתכם, באתר זה נעשה שימוש בקבצי "עוגיות" (cookies) וכלים דומים במטרה לשפר את חווית הגלישה, לספק תוכן מותאם אישית ולבצע ניתוחים סטטיסטיים. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות